פסק-דין בתיק ע"פ 35783-02-12

כב' השופטת ליאורה ברודי

כללי

1.         בפנינו ערעור על החלטת בית משפט השלום ברחובות בת.פ 86-97 מיום 15.2.12 (כב' השופט י. לוי, סג"נ), שדחה את בקשתו של המערער להכריז על בטלות צו המאסר חלף קנס, מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים.

2.         בבית משפט קמא הורשע המערער על פי הודייתו בעבירות של התפרצות לבית מגורים, גניבה, החזקת רכוש גנוב והחזקת סם מסוכן (בתיק העיקרי ובתיקים שצירף).

3.         בית משפט קמא גזר על המערער את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה בתנאים שנקבעו בגזר הדין, וכן קנס בסך 3,000 ש"ח או חודשיים מאסר תחתיו.

4.         המשיבה הגישה ערעור על גזר דינו של בית משפט קמא (ע"פ (ת"א) 70274/00).  הערעור על קולת העונש התקבל, באופן שנקבע שעונש המאסר בפועל למשך 6 חודשים ירוצה מאחורי סורג ובריח ורכיב הקנס נותר בעינו, לרבות המאסר חלף הקנס. יחד עם זאת, נקבע כי הקנס (בסך 3,000 ש"ח) ישולם בשלושה תשלומים בסך 1,000 ש"ח כל אחד. התשלום הראשון ישולם ביום 1.2.01, ויתרת התשלומים בכל 1 לחודש שלאחריו.

5.         המערער ריצה שני ימי מאסר עקב אי תשלום הקנס במועד ובכך נזקף על חשבון הקנס סכום של 99 ש"ח.

6.         בתאריך 13.9.01 הפקיד המערער בקופת בית המשפט 3,000 ש"ח, וסכום זה, שהוא אמנם שווה ערך לקרן הקנס, נזקף תחילה לטובת הפיגורים שנצברו, וזאת על פי הוראת סעיף 68(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין"). יתרת החיוב של המערער עמדה, אפוא, על סכום של 2,303 ש"ח (סכום יתרת קרן הקנס).

7.         בתאריך 4.8.11 ניתן ע"י בימ"ש קמא צו מאסר במקום יתרת קרן הקנס שלא שולמה (בסך 2,303 ש"ח) לתקופה של 46 ימים.  פקודת המאסר נחתמה מבלי שקוים דיון במעמד הצדדים.

8.         בתאריך 31.10.11 החל המערער לרצות מאסר שהוטל עליו בתיק אחר למשך 4 חודשים (בניכוי ימי מעצר), ממנו אמור היה להשתחרר ביום 25.1.12.

9.         ביום 24.11.11, בעת שהמערער היה נתון במאסר, הוא קיבל "הודעה לאסיר בגין אי תשלום קנס" (להלן: " ההודעה"). בהודעה נכתב כי אם לא ישולם הקנס, ירצה המערער מאסר. המערער הודיע כי הוא מעוניין לרצות את המאסר, ופקודת המאסר הופעלה ביום 30.11.11. על פי סעיף 71(ה) לחוק העונשין הופסק ריצוי המאסר בו היה נתון המערער, והוא החל בריצוי המאסר חלף הקנס למשך 46 יום, עד יום 14.1.12. ממועד זה הוא המשיך בריצוי המאסר בגין ההליך האחר.

10.       ביום 8.2.12, בעוד המערער מרצה מאסר, הוא הגיש לבית משפט קמא  בקשה לביטול צו המאסר. בית משפט קמא התבקש להורות על שחרורו המיידי של המערער ממאסר, ועל קיום דיון מחדש במעמד הצדדים בבקשת המשיבה להוצאת צו המאסר. בבית משפט קמא נטען כי צו המאסר הוצא ללא נוכחות המערער, ומבלי שהתאפשר לו להגיב על הבקשה לבצע את צו המאסר. לגופו של עניין נטען כי המבקש שילם את קרן הקנס עוד בשנת 2001, ומשכך לא ניתן להפעיל עוד את צו המאסר נגדו.

11.       בית משפט קמא דחה את הטענה לפיה צו המאסר חלף הקנס הוצא שלא כדין. בהחלטתו התייחס בית המשפט להחלטות סותרות שניתנו על ידי בתי משפט מחוזיים בעניין הצורך בקיום דיון בבקשה לבצע את המאסר, וזאת כאשר הקנס שלצידו מאסר הוטל במסגרת גזר הדין, בנוכחות המערער. בסופו של דבר קבע : " נדחות שתי הבקשות - הן הבקשה לביטול צו המאסר חלף קנס וקיום דיון בבקשה, והן הבקשה להכרזה על בטלות צו המאסר".

החלטה זו היא נושא הערעור שבפנינו.

12.       יצוין כי  ביום 7.3.12 שוחרר המערער שחרור מינהלי מהמאסר בהליך האחר, ומועד השחרור "המלא" חל ביום 28.3.12, ומכאן שלערעור אין השלכה מעשית של ממש. יחד עם זאת, הודיעה לנו ב"כ המערער, על דעת הסנגוריה הציבורית, כי יש חשיבות להכרעה בשאלות שמועלות בערעור, הגם שהיא הייתה ערה לכך שתלויה ועומדת בקשת רשות ערעור בבית משפט העליון בסוגיית החובה לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה להפעלת צו מאסר חלף קנס.

13.       עיקר טענתה של ב"כ המערער היא כי בהיבט הפרוצדוראלי, לא ניתן להורות על ביצוע המאסר בלא קיום דיון בנוכחות הצדדים.

בהיבט המהותי - מששולם סך של 3,000 ש"ח (סכום הקרן של הקנס), נותר למערער לשלם אך ורק את תוספת הפיגורים, ואין לבצע את פקודת המאסר בגין אי תשלום תוספת הפיגורים, כי אם לגבותה בהליך אזרחי.

יריעת המחלוקת

14.       המחלוקת נושא הערעור מתמקדת בשאלות הבאות: א. קיומה של זכות ערעור על החלטת בית משפט קמא. ב. קיומו של דיון בנוכחות הצדדים בבקשה להפעיל את פקודת המאסר. ג. ביצוע המאסר חלף הקנס בגין יתרת סכום החיוב של המערער.